About etching

מהו תחריט: תהליך היצירה

יצירת תחריט נעשית במספר שלבי עבודה ובכמה טכניקות. האמן או חורט את יצירתו על גבי לוח מתכת, ממלא בצבע את החריצים והשקערוריות שבלוח, ומניח עליו את הנייר.
הנייר נלחץ אל הלוח באמצעות מכבש ובא על ידי כך במגע עם הצבע. בדרך זו ניתן ליצור תחריטים בצבע אחד או במספר צבעים.

 

שלב 1 – החריטה

החריטה על גבי לוח המתכת, בדרך כלל נחושת, ברזל או פליז, נעשית בכמה שיטות:
תחריט יבש: האמן חורט ישר על לוח המתכת וחורץ קווים ושקעים ללא צריבה.   
תצריב קו: התחריט נוצר על ידי עבודה בחרט על גבי לוח מתכת מצופה שכבת שעווה עמידה לחומצה. החריטה מסירה את שכבת השעווה וחושפת את המקומות המבוקשים בלוח, שמטבילים אותו אחר כך באמבט עם חומצה. המקומות החשופים נצרבים ע"י החומצה וכך נוצרים חריצים, שבסופו של התהליך ימולאו בצבע.
אקווטינטה: טכניקה זו מאפשרת יצירת שטחים בדרגות כהו?ת שונות, מן הבהיר ביותר ועד לכהה עמוק. בשיטה זו מפזרים על כל שטח הלוח אבקת קוליפורניום, שבתהליך התכתה בחום כל גרגר שלה נעשה עמיד בפני חומצה. מכסים את פני הלוח באספלט נוזלי וצורבים אותו בהדרגה בחומצה. טכניקה זו משולבת בדרך כלל בחריטה באמצעות חרט, כך שנוצר שילוב של כתם וקו.
חומצה חיה: צריבה באמצעות חומצה מרוכזת, המושמת במישרין על לוח המתכת במקומות הרצויים.

 

שלב 2 – מילוי הצבע

עם סיום עבודת החריצה והצריבה של הלוח מורחים את כולו בצבע הרצוי, ולאחר מכן מנקים את פניו כך שהצבע נותר רק במקומות שנחרטו או נצרבו.

 

שלב 3 – ההדפסה

מניחים את הנייר המיועד להדפסה על פני הלוח ומהדקים אותו באמצעות מכבש כבד הלוחץ על הנייר ומביאו במגע עם השטחים והחריצים שמולאו בצבע.
ניתן לקבל הדפס במספר צבעים שונים ע"י הכנת לוח לכל צבע בנפרד, והדפסת הלוחות בזה אחר זה על הנייר
כל הדפסה מחייבת מריחה חדשה של צבע על פני לוח המתכת.
לעיתים מוסיף האמן צבע באופן ידני ישירות על ההדפס - דבר המעלה את ערכו.


מהו תחריט: היסטוריה וטכניקות שונות

 

טכניקה מרכזית בתחום ההדפס המסורתי, לצד חיתוך-העץ, ליטוגרפיה (דפוס אבן), ודפוס-הרשת – הוא למעשה שם כולל לשורה ארוכה של טכניקות: פיתוח נחושת  (Engraving), תחריט יבש ותצריב, בהן יוצרים שקעים וחריצים בלוח מתכת באמצעות חריטה בכלי חד או צריבה בחומצה  ונוצר משטח מתכת המאפשר לנו הדפסת שקע. (אינטגליו).

מקורות התחריט בטכניקת פיתוח הנחושת מהמאה ה15 באירופה ושימשה בראשיתה להדפסת קלפי משחק וכאמצעי בידי צורפים ואומני חריטה על שריונות לחיילים.

אלברכט דירר, אמן הרנסנס האיטלקי היה אחראי במידה מרובה להפיכת טכניקת התחריט לכלי אמנותי מוכר. דירר נסע הרבה לאיטליה, שם היה מרכז תחריט בנוסף למרכז בגרמניה ועבד עם אמנים כמו פולאיולו ומרקאנטוניו ריימונדי. פיתוחי ותחריטי הנחושת של דירר עוסקים בנושאים דתיים ומבוססים על מרקמים עשירים, בנויים מקווי שתי וערב שיוצרים דקויות נדירות של אור/צל ונפחיות.

  אלברכט דירר: מדונה וילד

 

אמן תחריט אחר בן זמנו של דירר הוא ההולנדי לוקאס ואן ליידן, שיצר בתחריט יבש ובתצריב סצינות יום-יומיות בקווים זורמים ורכים. טכניקות נוספות של תחריט יבש (כלומר ללא חומצה) הן המצוטינט ,(Mezzotint) והעיפרון החשמלי בימנו.

במקביל לתחריט היבש התפתח התצריב (המאה ה16),  ובבסיסו – השימוש בחומצה. בטכניקה זו מכוסה לוח המתכת בשכבה מגינה (שעווה, אספלט נוזלי וכד') והאמן חורץ קווים דקים בשכבת המגן ומגלה את המתכת. משרים את הלוח בחומצה והיא מעכלת את המתכת במקומות אלו. אפשר לשלוט בעומק הקווים ובעוביים וכך ליצור כהויות שונות. אמנים שעבדו בטכניקה זו היו אנדריאה מאנטנייה ופרמיג'יאנינו.

התצריב כולל תת-טכניקות שונות, בינהן אקווטינטה, שעווה רכה, שעווה קשה אקווטינטת סוכר חומצה חיה, ותצריב צילומי.

 

האמן הגדול בן המאה ה-17, רמברנדט ואן ריין, יצר מאות תחריטים ותצריבים ושיכלל את תצריב-הקו בהשתמשו בו ביחד עם פיתוח נחושת ולעיתים קרובות עם תחריט יבש. רמברנדט נהג להדפיס את ההדפסים בעצמו מה שמאפשר הצצה נדירה אל דרך עבודתו. לרמברנדט היה גם אוסף תחריטים והדפסים של אמנים אחרים.

רמברנדט: מלך הקבצנים

 

עד המאה ה-19 שימש התחריט בעיקר לשכפול והפצה של עבודות אמנות וטקסטים וכן לתיעוד חיי התקופה. רעיונות וסגנונות אמנותיים התפשטו באמצעות התחריט ברחבי אירופה ומאוחר יותר גם באמריקה. בין המאות ה-17 ל-19, יצרו ופעלו בתחום זה אמנים מרכזיים כמו קאלו, הוגארת', פירנזי גויה ובלייק וראו חשיבות רבה ביכולת ההפצה של התחריט.  האמן הספרדי פרנסיסקו דה גויה,  שיכלל את שיטת האקווטינטה (יצירת משטחי צבע ע"י המסת שרף עץ על גבי לוח המתכת). תצריביו ותחריטיו הם דרמטיים גם באפקטים וגם בנושאים.

גויה יצר את ארבע סדרות התצריבים המפורסמות שלו "לוס קפריצ'יוס", "זוועות המלחמה", "מלחמות השוורים", ו"הבלים/פתגמים" – עוסקות באכזריות, באבסורד ובחוסר האונים של המין האנושי.

 גויה: בראוויסימו

 

 אמנים רבים מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עסקו בתחריט באופנים ורעיונות שונים והתחום התפתח. בין האמנים היו: ג'יימס אנסור שיצר תחריטים אקספרסיוניסטיים המביעים מחאה חברתית, אנרי מאטיס, ז'ורז' בראק ופאבלו פיקאסו ששלט בתחום זה בוירטואוזיות כמו בשאר התחומים שעסק בהם, אדוארד הופר האמריקאי, אוטו דיקס ומקס בקמן הגרמנים שתיארו את זוועות המלחמה העולמית הראשונה, מקס ארנס, פול קליי וחואן מירו.

סדנאות הדפס פרחו באירופה במאה ה-20 ועבדו בהם מיטב האמנים, הטכניקות התפתחו והשתכללו אך הבסיס נשאר קשור לטכניקות המסורתיות. גם היום חווה התחום פריחה ואמנים רבים עוסקים בו.

 

בארץ קיימות שלוש סדנאות תחריט עיקריות :

סדנת ההדפס בניהולו של אריק קילמניק בירושלים, סדנת התחריט ע"ש גוטסמן בניהול עפרה ראיף בקיבוץ כברי.

סדנת התחריט באגודת האמנים של תל אביב, בניהול איליה בוגדנובסקי, פתוחה לאמנים ולחובבים ומתנהלים בה חוגי לימוד בתחריט. כמו כן יש חוגי תחריט במרכז דובנוב ללימוד האמנות בתל אביב.

קיימות עוד מספר סדנאות קטנות יותר במקומות שונים בארץ.

 

גלית ראוכוורגר

‏28/04/2008

 

 

 

קטע מהסרט "הרוחות של גויה" המתאר תהליך יצירת תחריט:

 

 


כל הזכויות על היצירות והתכנים שמורות לבעליהם © 2007
בניית אתרים -
עיצוב וניהול האתר: דפנה שרתיאל


porno izle porno porno porno izle